הפרעות רגשיות

הפרעות רגשיות

הפרעות רגשיות/מופנמות דיכאון, חרדה, reactive attachment syndrome.

הבעיה שלהם מאד גדולה, מפני שהם מחלות מאד שכיחות ורציניות. 5-10% מילדים סובלים מאחת ההפרעות הללו. הסיבוכים של המחלות הם קשים, אם לא מטפלים במחלה. התת-אבחון של ההפרעות הללו הוא גדול מאד, משום שהילדים הללו סוגרים את הבעיות מבפנים, כך שאף אחד לא באמת יודע מה קורה לילד.

כדי לאבחן אותם צריכים להיות מודעים לבעיה. ילדים שסובלים מדיכאון וחרדה יכולים לתפקד בצורה מאד טובה ולא ניתן לדעת שאדם סובל אם לא שואלים אותו. כשמנתחים לאחר התאבדות חיים של מתבגרים, מגלים שמגיל קטן הם סבלו קשות מדיכאון וחרדה, אך היו בעלי תפקוד מצוין – סטודנט מצטיין, חובש קרבי וכו'. מאד קל לעשות את האבחנה בילדים ומתבגרים, בתנאי שהמחשבה נמצאת בראש חרדה.

ההפרעות השכיחות הן:

  • הפרעה כפייתית (OCD) – החרדה היא ממשהו לא הגיוני, בניגוד לחשיבה של האדם. זה משהו שמציק כל הזמן והוא לא יכול להוציא את זה מהראש. הראבה ילדים עפ הפרעה כפייתית חשובים שהם משוגעים, ולכן הם מסתירים זאת. לפעמים כדי להיפטר מההרגשות הקשות, האדם ממציא כל מיני טקסים, שהאדם יכול לשלוט עליהם, אך זה דורש ממנו מאמץ. הרבה מהילדים יכולים לתפקד ברמה מאד גבוהה.
  • הפרעות פאניקה – בעיקר בבנות בגיל ההתבגרות. הסיפור האופייני – בחורה בת 14-15 שהולכת ברחוב ופתאום יש לה לחץ בחזה, סחרחורת והיא מפחדת שהיא הולכת למות. מאשפזים אותה לכמה ימים, הכל עובר והיא יוצאת החוצה. אחרי חודש קורה אותו דבר. בפעם השלישית כבר זורקים אותה מחדר המיון. היא כל הזמן בפחד שיקרה לה התקף פאניקה והיא לא יכולה לצאת מהבית או שמרגישה שאף אחד לא מבין אותם וזה יכול להגיע להתאבדות. החרדה הזו היא אמיתית ויש לה בסיס פיזיולוגי. זו הפרעה שכיחה, קשה, משפיעה מאד על הילדים וברגע שקוראים להם "פסיכים" או "היסטרים" סותמים עליהם את הגולל.
  • פחד חברתי – האדם נדון לחיים של בדידות קשה. הפיזיולוגיה של חרדה חברתית שונה מפחד רגיל.
  • PTSD – אדם עובר טראומה והטראומה נתקעת בזיכרון והאדם לא יכול להוציא אותה מהזיכרון. הזיכרון לא נותן מנוחה ויכול להביא אותו לחוסר תפקוד מוחלט. יכול להרוס את החיים.
  • GAD – חרדות כלליות

חשוב לזכור לגבי חרדה ודיכאון שההפרעות קשות מאד, שכיחות מאד ומאד מסוכנות, אך אם מאבחנים מוקדם ונותנים טיפול, הטיפולים מאד יעילים. יש גם טיפולים תרופתיים וגם טיפולים פסיכולוגים.

כיצד מאבחנים דיכאון אצל ילד ומתבגר? – שואלים אם הוא עצוב כיצד מאבחנים חרדה? – שואלים אם הוא מפחד השאלות הלו חייבות להיות חלק מהבדיקה הרוטינית. 2% מהילדים מתחת לגיל 13 ו- 6% מהמתבגרים סובלים מדיכאון. דיכאון זו מחלה כרונית. גם כשההתקף החריף עובר, ברוב הילדים צריך להיות כל הזמן במעקב, כי הסיכון להישנות מאד גבוה. לכן ה- maintenance treatment מאד חשוב. הרבה מאד מחלות ותרופות יכולים לגרום לדיכאון: סטרואידים, אמפטמין (רטלין).

סיבוכים של חרדה ודיכאון: קשה להתרכז בבי"ס, יש ירידה בלימודים מנסים לטפל בעצמם בעישון, סמים או אלכוהול גיל ההתבגרות יותר קשה וזה משפיע על האישיות לכל החיים התאבדות – יותר תמותה מתאונות דרכים. גם באירופה וגם בארה"ב זו סיבת המוות השכיחה במתבגרים. הרבה ממניעת התאבדות היא לגלות מוקדם את מקרי החרדה והדיכאון.

Externalizing Disorders יש הפרעות רבות וכולם יודעים שיש בעיה. הפרעות קשב וריכוז ופעילות יתר (ADD/ADHD) המחלה הכי שכיחה בקבוצה זו.

בעיות בקשב (ADHD) הן כ"כ חשובות, משום שכדי להתקדם בעולם המערבי, הכישרון שצריך הוא היכולת להקשיב לשיעור משעמם. קושי להתרכז הופך את הילד להיפראקטיבי. צריך לזכור שריכוז הוא תמיד פונקציה של המשימה ושל המוטיבציה. לרפואה יש פתרון למי שלא יכול להתרכז, יש תרופות שיכולות להגביר את הריכוז של כל אחד ובגדול הן די בטוחות וזולות. לכן מערכות חינוכיות וחברתיות מעבירות את הבעיה הזו למערכת הרפואה. יש הרבה ילדים שמסתבכים כי יכולת הריכוז שלהם כבר לא עומדת בדרישות. יש גם אימפולסיביות והיפראקטיביות, אך ברוב המקרים הן תופעות לוואי של הבעיות בריכוז והן נעלמות עם הגיל בדר"כ. ברגע שלא יכולים להתרכז ולא עומדים במשימות זה מאד פוגע במצב הנפשי של הילד. לכן, בהרבה מאד ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יש הרבה תופעות נלוות – בעיות משמעת (40%), חרדה (34%), דיכאון, טיקים. יש מעט אנשים עם בעיית ריכוז לבד. הבעיה בריכוז הן תמיד בהתאם לדרישות החברה.

ניתן לשפר ריכוז ב-2 דרכים: הפעלת מע' דופאמינרגית באזור הסטריאטום ע"י סטימולנטים, הפעלת קורטקס ע"י תרופות שמגבירות פעילות נוראדרנרגית.

התרופה שמשתמשים בה בדר"כ זה אמפטמינים (מעלים פעילות דופאמינרגית). מחקר מצא שאם נותנים רק תרופות יש תוצאות טובות, גם בלי טיפול אחר, אך זה דורש מינון יותר גבוה והילד צריך לקבל את התרופה 3 פעמים ביום. זה הכניס לשימוש רטלין ארוך טווח. הבעיה הופכת ליותר ויותר נפוצה. התרופות פועלות בדיוק יום אחד (12 שעות), ולען ניתן לקחת גם חד-פעמי. לא מתפתח סבילות. תופעות לוואי – מוריד תיאבון. לא ידוע על טיפול פסיכולוגי שיכול לשפר ריכוז. לא משנה למה הילד לא מרוכז, רטלין יעזור בכל מקרה. זה יכול להפריע למצוא את הסיבה האמיתית. קפאין וקוקאין עובדים באותה צורה כמו רטלין.

פרופ' אלן אפטר – מומחה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר 🙂

מוזמנים ליצור איתי קשר לתיאום פגישת ייעוץ: 073-7023761 (מרפאות פתח תקווה/גני תקווה)